ארץ זבת חלב ודבש

אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ הוא ביטוי מקראי, מכינויה של ארץ ישראל, המתאר את שפעה, פוריותה ותנובתה של ארץ ישראל. הביטוי מופיע עשרים ואחת פעמים במקרא. פעם אחת במקרא מכונה מצרים בכינוי זה.

ארץ הצבי: אֶרֶץ הַצְּבִי הוא כינוי לארץ ישראל. מקור הביטוי בספר דניאל, שם הוא מופיע פעמיים. המילה "צבי" בהקשר זה היא מן השורש השמי צ-ב-ה, המקביל במקרא לשורש
ארץ חמדה: אֶרֶץ חֶמְדָּה הוא כינוי לארץ ישראל, המבטא את יופייה וסגולותיה שמחמתם היא נחמדת ונחשקת. מקור הביטוי הוא במקרא
ציון (ירושלים): צִיּוֹן הוא אחד משבעים שמותיה של ירושלים, ובמקרא הוא הכינוי השני לירושלים אחר השם "ירושלים". השם "ציון" במקורו נסוב על תחום מסוים בעיר. מקובל לתחם
צרת השחר: צֶרֶת הַשַּׁחַר, היא עיר מקראית אשר מיקומה בעבר הירדן המזרחי, העיר היא חלק מנחלת שבט ראובן. שמה מופיע פעם אחת במקרא בספר יהושע, פרק י"ג, פסוק י
הנס כץ: הנס לודוויג כץ היה צייר אקספרסיוניסטי וגרפיקאי יהודי-גרמני
אתנן זונה ומחיר כלב: לֹא-תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב היא מצוות לא תעשה המופיעה בפרשת כי תצא, האוסרת להביא לקרבן בהמות ששמשו כאתנן לזונה או שולמו עבור כלב
פרידריך הולנדר: פרידריך הולנדר היה מלחין, במאי קולנוע וסופר יהודי-גרמני. הולנדר הלחין מוזיקה לכ-100 סרטים בין היתר לסרט המלאך הכחול. את שיריו ביצעו בין היתר מרלן
צביה (דמות מקראית): צִבְיָה היא דמות מקראית, אשת אחזיה, מלך יהודה במאה ה-9 לפנה"ס, ואמו של יואש, יורשו. מוצאה של צביה מבאר שבע. שמה מופיע פעמיים במקרא, בספר מלכים
מסרק הגה: מסרק הגה הוא חלק במערכת היגוי לרכב המבוססת על גלגל שיניים המשולב בפס שיניים תואם. הדמיון של פס השיניים למסרק מהווה את מקור השם
תומאס וד'רול: תומאס וד'רול הוא שחקן ומחזאי אוסטרלי